שיר הילד נסים

אסתר גמליאלית, קול

מלים: נתן אלתרמן

תווים: שלחו דוא"ל ל-music@marclavry.org.

תקציר: "הילד נסים" נכתב להצגת ”הגייס העליז" של תיאטרון "המטאטא". הצגת הבכורה הועלתה ב- 12.11.1940.

באחד ממערכוני ההצגה, העיר תל אביב שרוייה באפלה. הפזמון מספר על הילד נסים הישן ברחובות חוץ משבת, בה הוא ישן במקלט וחולם על פנסי הרחוב ושלטי הפירסומת.

את תפקיד הילד נסים בהצגה המקורית שיחקה ושרה אסתר גמליאלית שהקליטה את השיר מאוחר יותר.

מלים: שיר הילד נסים / נתן אלתרמן

אֵיפֹה אֲנִי צָמַחְתִּי יָא חָבִיב?
עַל מִדְרָכוֹת שֶׁל אִמָּא תֵּל אָבִיב
אֵיפֹה אֲנִי גָּדַלְתִּי בָּעוֹלָם?
בֵּין מוּגְרַבִּי וּבֵין רְצִיף הַיָּם.

לָכֵן אֲנִי זוֹכֵר עוֹד, יָא חָבִיב,
אֶת הַלֵּילוֹת שֶׁל אִמָּא תֵּל אָבִיב
חַשְׁמַל גָּדוֹל בָּעַר בַּפָּנָסִים
וּפָנָסִים הֵאִירוּ אֶת נִסִּים.

וְאָנֹכִי אַדְלִיק, רַבִּי,
אֶת הַפָּנָס שֶׁל מוּגְרַבִּי
וְלַפָּנָס הַהוּא, יָא לֵיל,
שֶׁל כִּכָּר הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל.
עַכְשָׁיו עוֹמֵד פָּנָס בְּלִי אוֹר,
עוֹמֵד כְּקֵן בְּלִי צִפּוֹר!
הָה, אֲחֵרִים הָיוּ כָּל כָּךְ
לֵילוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב יָא אָח!

עַל הַגַּגּוֹת דָּלְקוּ אָז, יָא רִבּוֹן,
רֶקְלָמוֹת שֶׁל סִיגַרְיוֹת וְסַבּוֹן
אָדֹם, כָּחֹל וְכָל מִינֵי פַּסִּים
הַבֵּט וְתֶהֱנֶה לְךָ, נִסִּים.

עַכְשָׁיו אֵין אוֹר, עַכְשָׁיו יֵשׁ רַק מִקְלָט.
אֲנִי יָשֵׁן בּוֹ רַק לִכְבוֹד שַׁבָּת
כִּי הַמִּקְלָט שֶׁלִּי, תָּבִין, חָבִיב,
תָּמִיד הָיְתָה רַק אִמָּא תֵּל אָבִיב.

לָכֵן הַיּוֹם יוֹצֵא לִבִּי
אֶל הַפָּנָס שֶׁל מוּגְרַבִּי
וְלַפָּנָס הַהוּא, יָא לֵיל,
שֶׁל כִּכָּר הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל.
עַכְשָׁיו עוֹמֵד פָּנָס בְּלִי אוֹר,
עוֹמֵד כְּקֵן בְּלִי צִפּוֹר!
הָה, אֲחֵרִים הָיוּ כָּל כָּךְ
לֵילוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב יָא אָח!

אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ, יָא חָבִיב,
יַבְרִיקוּ שׁוּב לֵילוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב!
פִּתְאֹם בָּעֶרֶב, בְּחַיֵּי נִסִּים,
נָאִיר פֹּה חַלּוֹנוֹת וּפָנָסִים!

וּבִדְמָעוֹת נִרְאֶה אָז, יָא רִבּוֹן,
רֶקְלָמוֹת שֶׁל סִיגַרְיוֹת וְסַבּוֹן
וּמִשִּׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת, יָא אָח,
כְּבָר גַּם לִכְעֹס עַל רוּטֶנְבֶּרְג נִשְׁכַּח.

וְאָנֹכִי אַדְלִיק, רַבִּי,
אֶת הַפָּנָס שֶׁל מוּגְרַבִּי
וְלַפָּנָס הַהוּא, יָא לֵיל,
שֶׁל כִּכָּר הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל.

וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ גַם כֵּן
יָשׁוּב הָאוֹר אֶל תּוֹךְ הַקֵּן,
וּמַבְרִיקִים יִהְיוּ, חָבִיב,
לֵילוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב יָא אָח!