פרופסור עודד זהבי מרק לברי בתצרף המורכב של תולדות המוסיקה הישראלית שמור למרק לברי מקום מיוחד. בשנים שבהן חי בישראל (1967-1935) היה לברי אחד המלחינים הפעילים ביותר; הוא כתב את האופרה העברית הראשונה בארץ ויצירותיו בוצעו על ידי מיטב גופי הביצוע בארץ ובעולם. סיפור חייו ויצירתו הוא במידה רבה סיפורו של דור של יוצרים ומוסיקאים…
קראו עוד
מרק לברי נחשף למוזיקה תימנית דרך הזמרת ברכה צפירה עבורה כתב עיבודים רבים. הם שיתפו פעולה בהופעות ובהקלטות רבות. לברי מאוד אהב את קולה של צפירה, את המוזיקליות שלה ובמיוחד הושפע מן הרפרטואר שלה. הפרק השלישי בקונצ’רטו לפסנתר ותזמורת מספר 1, אופוס 201 מבוסס על השיר “טעם המן” שברכה צפירה הציגה ללברי. בשנת 1950, כארבע שנים…
קראו עוד
מאמר מעתון דבר, 20.6.1939; עמ’ 3 לקראת הקונצרט של יצירות מרק לברי בניצוחו הערב ברדיו ירושלים – הביע המחבר והמנצח בפני בא-כוחנו כמה דברי הסברה לנושא ולדרך היצירה. עובדה היא, כי דרך יצירתי נשתנתה בארץ תכלית שינוי. כל מה שאני כותב כאן מתקשר בעל כרחי לעברה של הארץ או למתרחש בה כיום. נדמה לי, שעליתי…
קראו עוד
פרופ’ מיכאל וולפה 27 ליולי, 2009 לא זכיתי להכיר את מרק לברי. כל מה שאני יודע עליו אני יודע ממה ששמעתי עליו מפי מוריי ומפי מוסיקאים שזכו לעבוד עימו, ממה שקראתי עליו במעט הספרות שחוברה על המוסיקה של תקופתו וכמובן בעיקר מקריאת הפרטיטורות שהשאיר אחריו ומהאזנה להקלטות של יצירותיו, אותן שמעתי בהזדמנויות רבות – הן…
קראו עוד
מאת פרנק פ. גיל, מבקר מוזיקה (נכתב כנראה בסביבות 1955) בוא’נה, המרק לברי הזה, אחי, בחור מגניב לאללה! הוא בקטע אחר, אחי! לברי, המלחין הרציני הבכיר בישראל, הגיע לנצח על הופעת הבכורה בדטרויט של יצירתו “עבודת הקודש” בבית הכנסת “בית אל” הערב. עם זאת, הוא מגן בנחרצות על ה”ביט”. “אני אוהב רוקנרול”, הוא אומר בחיוך…
קראו עוד
בשנת 1940, הסופר מכס ברוד והמלחין מרק לברי חברו יחדיו לכתיבת האורטוריה “שיר השירים“. ב-1942 כתב ברוד מאמר על עיבוד הטקסט ותפישתו. התמונות הן של המסמך המקורי אותו שלח ללברי. כשקוראים את “שיר השירים”, רואים שיש בנוסח המקובל קטעים שאין להבינם. משוררים רבים בעלי שם ניסו לעבד מחדש את שיר השירים. דרכי היתה אחרת. לא…
קראו עוד