x

אסתר המלכה, אורטוריה

אופוס: 279 שנה: 1959 
הרכב
סופרן, טנור, בריטון, בס, קריין, 2 מקהלות, תזמורת סימפונית: 2/pic,2,2/bc,2-3,3,3,1-timp+2-hp,cel-str
אורך היצירה
60:00 דקות
קטעים מתוך הופעה חיה ב - War Memorial Opera House, סן פרנסיסקו, קליפורניה.

קטעים מתוך הופעה חיה ב – War Memorial Opera House, סן פרנסיסקו, קליפורניה.

אנו מתנצלים על איכות השמע – זוהי הקלטה חובבנית שהקליט אדם בקהל במהלך ההופעה בשנת 1960.

קטעים מתוך הופעה חיה בבית האופרה, סן פרנציסקו, קליפורניה.
משתתפים: ליאונה גורדון, סופרן; החזן ג'וזף ר. סייקובסקי, בריטון; דזירֵה ליגֶטי, בריטון; לנארד וֶכס, טנור; ד"ר הווארד תורמן, קריין; מרק לברי, מנצח; מקהלת הסטייט קולג' של סן פרנציסקו; המקהלה העירונית סן פרנציסקו; נגני התזמורת הסימפונית סן פרנסיסקו.

מלים: מגילת אסתר, בעיבודה של הלנה לברי

כתבי היד: בארכיון מרק לברי,מחלקת המוסיקה, הספרייה הלאומית, מספר/י מערכת 9900364921302051, 99003649209020517

תקציר:
את היצירה הזמין החזן ג'וזף סייקובסקי, בשם קהילת "בית ישראל" בסן פרנסיסקו, לרגל חגיגות המאה להיווסדה.

אסתר המלכה – מרק לברי, עם הסולנים ונכבדי הקהילה, במסיבה לאחר הקונצרט.

אסתר המלכה – מרק לברי, עם הסולנים ונכבדי הקהילה, במסיבה לאחר הקונצרט.

 

"בעת שכיהן ב'בית ישראל', הזמין סייקובסקי ממרק לברי, מלחין מישראל, לכתוב קנטטה, 'אסתר המלכה'. היצירה, שבוצעה בידי נגנים מהתזמורת הסימפונית סן פרנסיסקו, נוגנה מול אולם מלא עד אפס מקום, ב-War Memorial Opera House. (לזלי כץ, עבור השבועון Jweekly).

 

תהליך כתיבת האופרה אסתר המלכה

תהליך כתיבת האופרה אסתר המלכה

הלנה לברי עיבדה את הטקסט של מגילת אסתר, ובשילוב הלהט הדרמטי של לברי, הם יצרו את האורטוריה המלהיבה הזו.
הנושא הפותח של האורטוריה מבוסס על מנגינה פרסית עתיקה התואמת את התקופה והלך הרוח. לכל דמות נושא משלה, וניתן לחוש את אישיותה דרך המוזיקה. כך אפשר לאפיין בקלות את סכלותו של המלך אחשוורוש, רשעותו של המן או יהדותו של מרדכי.

 

תכניית "אסתר המלכה", חתומה בידי מרק לברי.

תכניית "אסתר המלכה", חתומה בידי מרק לברי.

ישנן שתי מקהלות: מקהלת הממלכה ומקהלת היהודים, שתיהן מתנהגות כמו המקהלה בדרמה היוונית. שיא הדרמה מתרחש כאשר חוברות שתי המקהלות במלים "להרוס, להרוג את כל היהודים…", כל מקהלה שרה אותן המלים בהתאם להקשרן – האחת בנימה מצווה, השנייה בקול קינה.

תפקיד הקריין להוסיף את הטקסט התנ"כי שאינו מושר.

קטע הסיום, "והעיר שושן צהלה ושמחה", כתוב בצליל ומקצב אופייניים ללברי והיצירה נחתמת במוטיב הפרסי שבפתיחה.