אורית מספרת, קנטטה לילדים
הקלטה מ-14.12.1954:
יפה ירקוני, קול
מרק לברי, מנצח
מקהלת קול ציון לגולה
אנסמבל אינסטרומנטלי
מלים: מיכאל דשא
מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי
תקציר:
הקנטטה לילדים "אורית מספרת" כוללת תשעה שירים מתוך הספר אותו כתב המשורר מיכאל דשא עבור בתו אורית. לברי, שילדיו היו בגיל דומה, הזדהה עם הסיטואציות המתוארות בשירים. הוא הלחין תשעה מתוך השירים אשר חלקם עדיין מושרים כיום ע"י ילדי ישראל.
בוקר טוב
בקר טוב לך, שמש אור!
תם הלילה השחור,
אור בבית, אור בחוץ
והעולם כמו רחוץ.
והחושך כה מבהיל…
הוא גבוה כמו פיל,
ועיניים לו רעות,
שאי אפשר אותן לראות…
אך הלילה, בחלום
הציצה שמש בחלון,
רק פתחתי את עיני-
וכבר היא מביטה אלי!
המתנה
אבא טוב יבוא היום,
הביתה יכנס פתאום
ויגיד: בתי קטנה
בואי,
קחי לך מתנה!
תמיד, תמיד מביא הוא לי,
אבא טוב כזה יש לי…
ליום הולדת, לשבת,
וככה סתם, בשביל הבת.
היום אגיד לאבא כך-
מתנות שוב לא אקח,
די לי, די, לי יש הכל,
פרה וסוס ותרנגול.
כדור ודוב וגם בובה,
מספיק לי כבר, תודה רבה!
עכשיו אני לך אתן
מתנה קטנה גם כן.
מה תתני לי חמודה?
עצום עיניך ותדע!..
פתאום אשק לו בשמחה –
הנה המתנה שלך!
השבת
היום נרות הדליקה אמא,
שתי ידיה היא הרימה
ואמרה בקול כה רך
שבת שלום ומבורך!
גם אבא שר בקול שמח
ובבית אור זורח,
כד פרחים בכל חלון
שבת שלום, שבת שלום!
והילדים כל כך יפים הם,
רחוצים וחפופים הם,
ושרים כולם הם כך:
שבת שלום ומבורך!
הגשם
בקר התכסו שמים
בשמיכה כהה, חומה,
פתאום נפלו טפות של מים
כפנינים על אדמה.
גשם-לשם קל, שמח
בא, גולש מן העבים-
ובאויר פתאום יש ריח
של פרחים ורגבים.
רד הגשם, רד אלינו,
פה צמאים לך כל כך,
השקה גנינו ושתילינו
ושום נבט אל תשכח!
אורית חולה
אורית חולה ויש לה חום,
בבקר שמו לה מדחום,
"הביטי, אמא, כמה יש?”
"שלושים ושמונה ועוד שש"…
מה לך כואב, אורית שלי,
ולמה כך תשתעלי?
כואב לי פה, כואב לי שם,
ורע לי קצת וקר וחם…
אך מי זה אמא השובב,
עשה לי ככה שיכאב?
הן זו בתי המחלה,
אל תוך גרונך היא זחלה.
אך אין דבר, יבוא רופא,
יוציא אותה מתוך הפה,
תראי לשון, תגידי: אה –
ומיד תהיי בריאה!
אורית והגדי
בדיר שלנו גר לו גדי,
גומע מים מכדי,
לועס אספסת מידי,
כי אין חבר לו מלבדי.
גדי חביב לבן ורך
אל נא חמד, אל תברח!
אתה רוצה לשמוח גדי?
בוא ורקוד כאן לנגדי,
ראו, איך שנינו פה רוקדים,
אין כמונו ידידים!
גדי שובב, יפה וטוב,
הן אותי לא תעזוב!
פתאום מתחיל לבכות הגדי:
מה ומה… ומי ומי –
למה, למה חמודי,
הן אתה פה עמדי!
גדי קטן, לבן נחמד,
אל תשאיר אותי לבד!
אולי קצת קר לך הגדי,
בוא ולבש-נא את בגדי!
או אל אמא שבדיר
תתגעגע ידידי?
במה אשקיט אותך, במה?
אך הגדי בוכה: מה, מה…
יום אחד הופיעה היא,
הגדיה הגנדרנית –
שכח אותי הגדי הרך
והרחק אתה ברח…
כך עזב אותי הגדי
ונשארתי לבדי…
סוד
אמא, אני… מאוד… מאוד…
מה מאוד, בתי?
זה סוד..
אמא, תני לי עוד ועוד!
מה לתת, בתי?
זה סוד…
כואב לי, אמא, מה לעשות?
איפה כואב, בתי?
זה סוד…
אמא, קר לי, לכסות!
לכסות במה, בתי?
זה סוד…
כך לוחשת הקטנה
סוד לאמא על אזנה…
סוד על כלב על חתול
סוד על פרח קט, שתול…
על בובה דובון וקוף,
סוד אין קץ לו ואין סוף!
עכשיו אני לך סוד אגיד,
אומרת אמא לאורית:
ילדה נחמודת יש כזאת…
מי זאת, אמא, מי?
זה סוד…
ואוהבים אותה מאוד…
מי אוהב, אמרי?
זה סוד…
אורית מול הראי
אמא, אמא, בואי ראי,
מי זה שם בתוך הראי?
מין תינוקת פעוטונת,
ערומה בלי כותונת.
אף יש לה והוא פוזל,
מלוכלך וקצת נוזל…
והביטי תלתלים
על ראשה מסתלסלים.
וגם סרט לה אדום
עם סיכה כמו כדון,
והיא כל כך קטנה פצפצת,
אפילו אצבע היא מוצצת…
הוי, וכמה מצחיקה –
כמו קוף הכל היא מחקה.
אני פותחת פה גדול,
מיד גם היא כתרנגול…
אני מותחת הצואר
וגם היא אותו דבר…
אני קופצת לי כמו גדי
וגם היא כך לנגדי…
פוי טפשונת, פוי קטנטונת,
קוף עם אצבע, בלי כותונת!
אמא בואי, מהרי,
גרשי אותה מתוך הראי!
שיר ערש
בא ירח לחלון,
מתנה הביא, חלום:
עופר פלא כחלולי,
נומי בת שלי!
הכוכבים מתלחשים,
עצי הגן מרשרשים
וסוד קורצת גחלילית,
נומי בת שלי!
רוח בפרדס נמה,
ירדה השמש אל אמה,
מחר תזרח שוב לך ולי,
נומי בת שלי!
ביצועים:
שלישיית עתר והזמרת יעלה אביטל, בצעו את הקנטטה לילדים "אורית מספרת" מאת מרק לברי בתוכניתם "נופי ילדות".