מלחמה ושלום, פואמה סימפונית

הקלטה: אין

כתבי היד: בארכיון מרק לברי,מחלקת המוסיקה, הספרייה הלאומית, מספר/י מערכת 990036491060205171, 990036491110205171

תקציר:

לברי היה תמיד מעורה בנעשה סביבו ולעיתים תכופות "תיעד" את תגובתו לאירועים דרך המוסיקה. כך גם לגבי הפואמה הסימפונית "מלחמה ושלום" אופוס 167, שנכתבה ב-1943 עם הגעת הידיעות אודות הלחימה העזה בין הצבא הגרמני לצבא הרוסי בסטלינגרד ונצחון בעלות הברית. לברי ראה בקרב סטלינגרד משל למלחמה ושלום ומתאר את האירועים בשלוש תמונות:

• בניין: (Andante Maestoso, Marciale, Andante Espressivo) מתחיל בחרדה על חותם הגורל שהוטבע על העיר. הפרק ממשיך באווירה יותר חיובית עם נושאי השיקום ועמל יום-יומי בזמן השלום.
• התקפת האויב: (Allegro Agitato, Andante, Vivace) מתאר את אותות אזעקה, התקרבות האויב, עינויים והמאבק. הלחימה מגיעה לשיא המוביל לפרק השלישי .
• 
גאולה: (Marcia Maestoso) בשורת הניצחון.

לברי, שהיה ידוע כמאייר הלאומי במוזיקה, כתב על יצירה זו: "צריך לכתוב לא רק על נושאים ”מופשטים“ או נושאים שהפרספקטיבה ההיסטורית משרה עליהם תהודה, אלא גם על נושאים ”בוערים“ מימינו אנו, נושאים שנסחפים בהם, היום, המחשבות והרגשות של האנושות.״

ביצוע הבכורה של היצירה היה ב-6 בנובמבר, 1943 בפסטיבל המוסיקה של האומות המאוחדות באלכסנדריה, מצרים. היא בוצעה ע“י התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של גיאורג זינגר. לקראת ביצוע זה לברי התבקש לכתוב מספר מילים על היצירה.

למטרת מחקר:
מתוך התבוננות ביצירה של מרק לברי ברור שהמלחין תיעד אקטואליה במוסיקה. 
הבנת הפילוסופיה של לברי משליכה אור על דרך חשיבתו ומקור השראתו לנושאי יצירתו.

באפריל 2021 מצאה אפרת לברי, בתו של המלחין, בתוך ערימת מכתבים פתק מקומט, מודפס במכונת כתיבה, עם תיאור היצירה כפי שלברי סיפר לכותב אלמוני. השפה אינה של המלחין וברור כי הוא הכתיב את הדברים ברוסית והכותב תרגם אותם לעברית. (העברית המגושמת והמסורבלת מעידה על יכולות התרגום המוגבלות של המתרגם). לברי חתם בתחתית המאמר לאישור.

לברי מנתח את מבנה היצירה וממשיך להסביר את פילוסופית הכתיבה שלו: מקורות השראתו וכיצד הוא רואה את תפקידו כמלחין.

הערה: במקור לברי קרא ליצירה בשם "סטלינגרד", אך הנושא גדול יותר ומאוחר יותר שונה שמה ל"מלחמה ושלום".

הפואמה הסימפונית… מורכבת משלושה חלקים:

• בניין
• התקפת האויב
• 
גאולה

החלק הראשון (Andante Maestoso, Marciale, Andante Espressivo) מתחיל בנושא – חרדה הבא [הבאה] לסמל את חותם הגורל שהוטבע על עיר זו שהיא ”סלע צוק על הוולגה“. אחריו באים נושאים של בניין – הוד ושל עמל יום-יום בימי השלום.

החלק השני (Allegro Agitato, Andante, Vivace) הוא אותות אזעקה, התקרבות האויב, עינויים, האבקות [מאבק]. ההאבקות מחריפה וכל זה עובר לסיום (החלק השלישי) שבו נשמעת בשורת הניצחון (Marcia Maestoso).

כפי שאפשר להסיק מהאמור לעיל, הפואמה הסימפונית… היא חיבור הנמנה על סוג ”המוסיקה התוכניתית“. הנושא אקטואלי, ובעיני אחדים אולי אקטואלי למעלה מן המידה. אולם הכרתי העקרונית היא כי לא זו בלבד שאפשר אלא צריך לכתוב לא רק על נושאים ”מופשטים“ או נושאים שהפרספקטיבה ההיסטורית משרה עליהם תהודה, אלא גם על נושאים ”בוערים“ מימינו אנו, נושאים שנסחפים בהם, היום, המחשבות והרגשות של האנושות.
מרק לברי

הכרת תודה: תודה מיוחדת לארי רבנו עבור הקלדת התוים של ״מלחמה ושלום״ וההגהות.

ביצועים

ביצוע בכורה: פסטיבל המוזיקה של האומות המאוחדות באלכסנדריה, מצרים
6 בנובמבר, 1943
התזמורת הפילהרמונית הישראלית
גיאורג זינגר, מנצח

תוכנייה של הביצוע הראשון של יצירתו של לברי "מלחמה ושלום" (במקור "סטלינגרד") בארץ ישראל בשנת 1944 ע"י התזמורת הפילהרמונית הישראלית

ביצוע בתל אביב
1944
התזמורת הפילהרמונית הישראלית
גיאורג זינגר, מנצח